אלסקה סידרת דיג עם אורי ואלדד
אלסקה סידרת דיג עם אורי ואלדד יום ה 08 /2/7 בלילה עד 7/7 יום ב
נסיעה לנמל התעופה, המראה ב-2100 , ציוד 3 תיקים, תרמיל גב, צידנית גדולה , ובזוקה עם מקלות חכות. זמן הטיסה עובר בעצלתיים, שינה חלקית, שתיה וחלוקת עוגיות ע"י הצוות, אלדד גם פותר מישבצות מספרים. אנו מתקרבים לתחום אלסקה, בחלונות אור והשעה 01.00 שעון אנקרג' , אנו יורדים לנחיתה , יש לנו רווח של שעה , בקליפורניה 02.00 בלילה, יום ה לפנות בוקר 01.15 יוצאים מהטרמינל, וממתינים להסעה של המלון, השמים כחול כחלחל כמו דימדומי בוקר, כחלחל השמים צבוע בכתמים שונים של עננים שחור, לא ענני גשם. ברקע למזרח ההרים עם פסי שלג וכתמים לבנים, ההרגשה של לילה אבל אור סביב, בעונה זו של השנה אין חושך באלסקה.. ההסעה של המלון מגיעה, אנו נוסעים בכבישים ריקים ורחבים לעבר המלון, אותו מלון ואותה כניסה הזכורה לי מליפני שנתים, רק הפעם אנו מקבלים חדר ללא ריח עשן הסיגרים,2 מיטות רחבות מזמינות אותנו להיכנס לתוכם וכך אמנם עשינו.
לא עבר זמן ותרדמה חזקה נפלה עלי. ואני חולם כאילו אני נימצא בסרט פעולה בידיוני ודי מותח. תוך כך אני שומע אורי קום , מוציאים אותי מתוך הסרט אף על פי שרציתי ליראות את הסיום, אלדד עומד
מעלי ואומר לי אין זמן להנות מהמיטה. האור בחלון בזכיר לי שאני באלסקה , אור ללא הפסקה. אני ממהר למקלחת, רחצה, המים מרעננים את גופי, ביודעי שהמקלחת הבאה לא מובטחת. התארגנות הציוד יורד ללובי שם יש שתיה ומשהוא קל לאכל, אין זמן המונית כבר היגיעה והציוד כבר מועמס ע"י אלדד פנימה,אנו זזים לכוון העיר לוולמרט החנות הגדולה , יש להצטייד בתוספות לדיג, הדיג המקומי שונה בכל מקום ולכן יש להתאים ציוד, בין השאר אני ניגש לעמדות המגפים ומתאים לי מגף, מספר 9 אין ולכן אני בוחר 10, בדיעבד טוב מאוד כי בפעם הקודמת היה ממש פשלה עם המגף . את זה סיפרתי כבר בכתבה קודמת, אנחנו מוסיפים גם מעט מזון, יוצאים מהחנות אני נשאר עם הציוד אלדד הולך לאסוף מחנות אחרת אכל, ואני מארגן את הציוד לתוך קידבק נוסף. המונית מגיעה ואנחנו בדרך לשדה התעופה הימי למטוסים קלים. השמים מעט אפורים והבהיר נעלם,אלדד מפטפט עם נהג המונית. אני לא מבין כלום כי זו לא שפה שגורה בפי. שולי הדרך ירוקים מעשב ועצי מחט הרגשה ירוקה אנחנו בשדה , המונה מראה 15$ מורידים את הציוד ליד המישקל,אני מביט לנוף, חודי ההרים סביב והגאיות מצופי השלג עד מחציתם משרים הרגשה של תמונת נוף ציורי, הציוד שלנו נישקל וגם אנו עולים על המשקל וזאת לתאם את מצופי המטוס כמה מים ואויר יהיו בהם ,המטוס הקטן והכחול ממתין לנו ברציף העץ בתוך המים. כל המראה מחזיר אותי אחורה שנתיים,גם פניו של הטייס מוכרים לי ,זה אותו מטוס ואתו טיס, אלדד לא זכר והקליק בא לו יותר מאוחר ,אנו ממתינים לאדם נוסף שצריך לטוס איתנו,במטוס יש 4 מקומות ישיבה והוא קשור לרציף בחבלים כמו סירה. הטיס עם זקנקן גינגי קטן מכין את המטוס לטיסה.העוזרים מעבירים את ציודנו לעבר המטוס, שם הטיס מסדר את הציוד כאשר רובו מוכנס לתוך זנבו, בנתים מגיע האדם הנוסף, זו בחורה עם כלב.הטיס מעביר אותנו לצידו השני של הרציף ושם הוא מעלה את אלדד ראשון למושב בצידו הימני, מסיט את מושבו קדימה ומעלה את הבחורה עם הכלב לספסל האחורי. אותי אחרון ליד הדלת, בינתים מותרים החבלים, דחיפה קלה הטיס טופס את מושבו ומניע המנוע מפרפר נוהם ומתעורר לחיים העוזרים מסיטים ודוחפים את המטוס, וזה בכוחות עצמו מתחיל את ריצתו על המים .אני כבר למוד מניסיוני הבאתי איתי אוזניות ממקום העבודה של אלדד, אני מעלה אותם על אוזני, כל זמן הטיסה לא מסיר אותם ממני המטוס גומר את שיוטו וניכנס למסלול ההמראה הימי, מגביר את סיבובי המנוע ואנו עוזבים את המים אל השמים האפורים, למטה נמל התעופה על כל מטוסיו, העיר, ואנו כבר מעל למפרץ הימי הגדול והארוך, חוצים אותו לצפון, לתוך אזור נרחב וגדול של ביצות ומים הזורמים ועומדים לסרוגין, וירוק ירוק ירוק, במרחק נראה השפל הגדול המחבר את קו החוף על היבשה, מאות מטרים של שפל בשעה זו.
עוברים חגורות של צומח ונוף, רעש המטוס מקלקל מעט את השלווה שלמטה ואת המראות הנופיים, החגורה הבאה משטחי עשב רחבים, שבהם עוברים פסים עקלקלים של מים, זהוא אזור הדלתה הגדול שבקצה הנהר,והנה אנו מגיעים לנהר עצמו, המים אפורים, סחף רב ובוצי, עצים גזעים וענפים וסחופת של אפר שנסחפה מההרים. אנו טסים נמוך יחסית עוקבים אחרי פיטולי הנהר, אפשר להבחין בפעילות של אדם וחי, סירות של דיגים, אלדד מצלם את האילים .רואים בקתות פה ושם, האזור מתחיל להתרומם מעט יש גדות גבוהות יותר לנהר, ולאחר כ40 דקות אנו כבר באיזור האגמים שאיליו פנינו,המטוס מאט את סיבובי המדחף ויורד אט אט לאגם.ריצה מעל למים הגלשנים נוגעים במים ויוצרים שובל מקציף ,רעש המנוע משתתק אנו גולשים אל רציף הביקתה שם מקבל אותנו בעל המקום שזוכר לנו את הביקור מלפני שנתים, כמה מילים עם אלדד על הדוב והתרמיל,הציוד נפרק, אנו מעבירים אותו לקבין שלנו שנימצא כ20 מטר מערבה מבית המארח ,סביב הקבין (הביקתה) צמחית בר לא מוכרת, גם שרך עיצים, שבטבטים ופרחים בכתום כחול ולבן, מאחורי הביקתה נפרס היער, ושני מבנים קטנים לשרותים. לא רחוק בתוך העיצים ,כאילו באחת יורדת עלינו השלווה, אם לא היינו באים למטרה מוגדרת של דיג הייתי קופא במקום כדי שהשלווה תחדור לגופי, אבל המטרה היא דיג, לכן מתחילה מיד היתארגנות, מים על האש לקפה ,פירוק הציוד, והתחלת אירגון ציוד הדיג שזה אומנותו של הדיג אלדד. הוצאת המקלות ממזודת הבזוקה ,הרכבת הרולרים, ועוד פרטים,הקפה מוכן, מארגנים משהו לדרך, עולים על ביגדי דיג. אני עם מגפי הבוט הגבוהים עד הישבן , ואלדד עם סרבל עד החזה ונעלי מים, היות וגם קריר לובשים חם ומעל זה מעיל נגד גשם. ליד הביקתה שלנו מתחיל השביל לנהר , בתחילה מגיעים למעגן הסירות באגם, זה משונה לי שאני לא צריך לקחת סירה, עוברים את הסכר הקטן של האגם ואנו על הפלג הרחב, בו עומדות סירות דיגים גדולות יותר של בעלי המקום, השביל מתפתל בין עיצים ושיחים, גללי מוס ישנים פזורים פה ושם, מעט קרחות ,ואנו ליד המים במזלג חיבור הנהר עם אפיק מי האגם יש אי מאורך, אנו חוצים את המים אליו ברגל, ממקמים את הציוד מכינים את החכות ולדיג. המים די גבוהים לעונה זו והם די דומים למה שאני זוכר שנתיים קודם, לפי ידע של אלדד היו צריכים להיות נמוכים בהרבה. פה ושם מתחיל לטפטף גשם קצות אצבעותי כחולות,והדם לא זורם בהם טוב, אולי זה מהטיסה פעילות הדיג מפשירה לי את אצבעות ידי, במורד הזרם אני מבחין במספר דיגים וגם במעלה הנהר יש דיגים, אלדד מסדר את החקות לדיג קינג סלמון, זה הדג הגדול ביותר בנחל, וזו עונתו, הוא עולה מהים ועובר אותנו בימים אלו למקום ההטלה באגמים הגבוהים בהר, בקצה החוט משקולת נקניק מחוברת לגומי ובחוט השני מורכבת קרס עם חרוזים וזנב בצבע ירוק ,לאחר מספר הטלות חכה נתפס דג מיוחל ולאחר מאבק קצר הדג קורע את הקרס מהחוט ונעלם וזה מאוד מבאס את אלדד, אני משתמש בחכה יותר קטנה ובתחילה אני מנסה עם ספינר ורוד , בפעם שעברה הלך איתו טוב אבל אחרי לא מעת פעמים החלטתי לעצמי לעבור לפתיון חי, שזו התפיסה שלי בדיג ,במקרההבאתי איתי את שאריות הנקניק שאכל אלדד לפני שיצאנו, חתיכות עור אלו שזרתי על קרס קטנה עם משקולת קטנה וכך המשכתי בניסיונותי, גם זה לא הלך, לא הרגשתי שיפור,התחלתי לחשוב מה לעשות, היכן אמצא מזון מתאים. ואז צץ במוחי הרעיון. שאריות דג , ראיתי שהשחפים יורדים כל פעם על שאריות דג שניזרקו ע"י הדיגים.,והלכתי על זה, במעלה הנחל הדיגים תפסו קינג סלמון גדול והורידו מעליו את הפילה, והיתר נזרק למים ונסחף עד אלינו, נגשתי וחתכתי לי כמה נתחים ליד הצלעות ובבטן של שלד הדג ,שמתי בשקית , כל פעם לקחתי חתיכה קטנה לקרס, והפלא ופלא התחלתי לתפוס ולעלות בחקתי דגי פורל, זה עבד. וכך דגתי בשעות הקרובות כשלושה פורלים יפים וגדולים. אחד מהם עבור ארוחת ערב היתר משוחררים לנהר. הוחלט לעבור מקום למעלה הנהר, בדרך דגתי עד שהתמקמנו, הפעם נכנסתי למים כמעט עד לאמצע הנהר במקום זה דגתי עוד 3 פורלים , קטנים יותר, אחד שוחרר ושניים לארוחת ערב.
עד שעזבתי את הנחל נלכדו עוד שנים ושוחררו, כאשר הבנתי שללכוד פורלים תהיה מלאכה קלה, התחלתי לנסות פיתיונות אחרים, אולי יעלה בחכתי הסלמון הניכסף, אבל אין תוצאות, בנהר רואים מידי פעם קפיצות של דגי הקינג סלמון, אבל אלדד לא מצליח להרים אף דג. כל הניסיונות בהחלפת ציוד גם לא עוזר, הזמן חולף לו השעה כבר 7 בערב.אנו מחליטים לחזור לקבין.בדרך אנו כבר מרגישים את תנועת היתושים באויר. ומתכננים את ההגנה מיפני התקפתם.דקות ספורות ואנו ליד הביתן. אלדד לוקח כהרגלו את מלאכת הבישול. והדגים כבר בסיר הבישול,חליטת מים לקפה עוד לפני ארוחת ערב, ואני יושב לכתוב על ניר בכתב יד את סיפור היום. הקבין שלנו לא גדול במיוחד כ4על6 מטר, בקיר ממול לדלת שתי מיתות עץ מגושמות עם מזרונים מצופי נילון ושתי כריות. משמאל לכניסה מטבחון קטן, כיור נרוסטה, שני ברזים, שבאחד זורמים מים בקילוח חלש,בשני אין מים כלל, בהמשך תנור אפיה על גז כולל כיריים ,מעל לכיור כלי הבישול והאוכל, מצידו הימני של הכניסה שולחן אכל קטן, צמוד לקירות בפינה ספסלי עץ, 2 חלונות קרועים משני צידי השולחן בקירות, צד אחד נפתח וצדו האחר סגור עם רשת חלונות, הגנה מפני היתושים, בתיקרה מעל השולחן חלון זכוכית קבוע 80 ס"מ על מטר והוא מכניס אור בכל שעות היממה. דלת הקבין בנויה, חציה מזכוכית לא ניפתחת ומימינה בפנים ראי קטן ומעליו עששית גז, הדגים מוגשים לשולחן וטעימים מאוד לכך , אלדד אוכל מעט מהם ומעדיף נקניק ואכל אחר, גם האורז טעים ,אני אוכל דג גדול וקטן, וירקות מהבישול,שבעתי מהארוחה, היה על הכיפק, בסיום אני רוחץ כילים.ואלדד הולך למארחים לפטפט ולאסוף מידע. בחזרה הוא מתחיל מאבקים עם היתושים מדליק ליד הדלת חומר דוחה, ואנו נמרחים במקומות החסופים בגוף. אלדד מכין את ציוד הדיג. אולי מחר נצליח לתפוס את הקינג.אור היום ממאין להסתלק,השעה כבר 10.00 בלילה,וזה כמו 6 בערב, עיפים מהיום הארוך אנו נכנסים למיטות. כל שעתיים בערך אני קם להורקת מים ואני לא צריך פנס אור בחוץ. אני עוד לא מסתדר עם הרעיון שכל היממה יהיה אור, השעה מוקדמת אין לי שעון וכל פעם עלי לשאול את אלדד לשעה, יום חדש מגיע יום ו'05.15 אני קם מתארגן על קפה, בחוץ שקט, אור יום ,מסביב היער הירוק השרכים הרבים בגובה אדם משרים רעננות ניפלאה, אין תקשורת ,אין אינטרנט, העולם מחוץ לתודעה.
אנו יוצאים ליום דיג נוסף, היום יום שישי 4 ביולי, יום העצמאות של אר"הב, חג, השביל מוביל אותנו אל מעלה הנהר, מול התכנסותו של פיצול הנהר, במקום יש מים עמוקים וזרמים שונים, ומערבולת מים שם אנו מתחילים את הדיג ,כל אחד תופס לו עמדה ,אני נכנס לתוך זרם של מים רדודים עד מרכזו של הנהר ,קרוב ביותר לזרם שבא ממול וכך אנו עומדים שנינו וזורקים חכות עם פיתיון ירוק.עוברת שעה ועוד שעה כל הזמן מטילים את החכות ואוספים לרולר, הדגים קופצים לידינו ליבנו נחמץ.סירה מגיחה ממורד הנהר ועולה עם הזרם, יושבים בה דיגים, היא נעצרת כמעט מולינו בגדה מנגד, הדיגים יורדים לפעילות דיג, הנה הנה אני מרגיש סחיבה בחוט, הלב פועם, אני שואל את עצמי דג, סוף סוף דג, ומושך ואוסף חוט לרולר אני מרגיש שיש משיכת התנגדות , אני נאבק בהתנגדות ,ממשיך ומושך, בסופו של דבר מגיח מהימים ענף עץ גדול ,הרגשה היתה כמו לתפוס דג. שוב זורק בפעם המי יודע את החכה. הדיגים ממול בסירה משנים מקום ומתקרבים יותר מולי. והנה אני שוב מרגיש משיכות בחוט ובחוזקה,אני מושך ומושך ולהפתעתי מתברר לי מזוית עין, שממול מושך הדיג את חכתי, שחררתי חוט והוא אסף את החוט לסירה אני מרחק של 30 מטר משם דיגי הסירה עומלים להתיר את הסתבכות החוט ומשחררים את הציוד למים, בתנועותיהם הבנתי שהיגיע העת לאסוף את החוט אלי,. אלדד מחליט לעבור לעמדה לידי.ואני שוב מחליף שיטת דיג כדי להביא פורל לארוחת בוקר, אני תופס פורל ומשחרר אותו , שוב טופס אחד וגם אותו משחרר הם לא היו גדולים במיוחד.אני מפנה את זריקתי למים הגועשים יותר שוב ניתפס פורל, המשיכה הנגדית יותר חזקה, , מגיע פורל גדול מהשאר, אני תופס אותו בידי משחרר את הקרס. במרכז גופו לכל אורכו פס ורוד, ותוך כדי אני שם לב שחלק מפיו, לסתו התחתונה קרוע ומאוחה מחדש, יש לשער שהוא כבר ניתפס פעם ע"י דיג אחר, ונימלט לו, אני קושר אותו בחבל מיוחד לדגים שקצה אחד נקשר לעץ החוט עובר דרך הזימים לפיו ומונח במים כך הוא נישמר חי עד לחזרתנו לקבין. הנה ניתפס דג קינג סלמון ע"י דיגים שעומדים בגדה החוט רץ להם במים והם מנסים לרדוף אחרי הדג לאורך הגדה תוך כדי איסוף חוט הדיג וזה משתחרר מתנתק מהם וחוזר לחופשי. אלדד ממשיך בניסיונות ולא מצליח לעלות בחכתו דבר. דיגי הסירה לעומתנו מצליחים לדוג עולים מהר לסירה ויוצאים למרדף אחר הדג ,עם רשת יד גדולה מעלים את הקינג לסירה, הדגים האלו הם דגים גדולים של 10 ואף 15 ק"ג והם חזקים מאוד וכאשר הם בזרם החזק יש להם כח פי כמה,.זה הקינג הראשון שאני רואה ממש שמעלים אותו מהמים. אני ממשיך מדי פעם לדוג עם פילה הסלמון, הפורלים להוטים אחרי זה ,נוקפים השעות והצהרים מגיע, בגדת הנהר כבר יש כ-8 דיגים,ומידי פעם מצטרף נוסף, התפיסות מתרבות וגם הרבה כישלונות להוציא את הדגים מהמים כולל מאבקים המענין שלדיגים אלו שהם מקומיים יש חוקים משלהם , הם משתדלים לזרוק חכות למים כל אחד בתורו כי אין מספיק רווח בין דיג למשנהו וב' כאשר לדיג אחד ניתפס דג הם מיד מרימים את החכות מהמים שיהיה קל לדיג ללכת עם הדג בגדה ומיד גם יש מי שעובר לעזור לו עם רשת היד הגדולה, והינה גם תפיסה נוספת שמעלה דג לחוף הם מיד מהממים את הדג באבן ומורידים את פילה הבשר מהשלד כדי שלא יתפוש מקום בצידנית, את הביצים הם שומרים לדיג הסילבר בעוד כשבועיים. טוב אנו חוזרים לקבין להפסקת צהרים, הפורל שדגתי איתי,ואלדד מכין לי אותו במחבט. היום מזג האויר השתפר להפליא הרבה יותר שמש ושמים כחולים ובצהרי יום ממש מתחיל להיות חם את זה גם מרגישים בקבין שלנו שהוא מתחם ואין אפשרות לאורר אותו, בחוץ יש חגיגת יתושים לכן אנו מעדיפים לאכל בפנים על אף החום המחניק. לאחר מנוחתנו בערך 15:00 חוזרים אנו לדיג,אנו שבים למקומתנו ליד מפגש פיצולי הנהר, לאחר כמה לקחים ולימודי שיטות דיג מהמקומיים. אלדד מתחיל לתפוס דגי קינג סלמון.הבעיה היא שהדגים חזקים מאוד ולפעמים כבר בתחילת המאבק ניקרע החוט וזה סוף המאבק. והינה אלדד מתחיל מאבק עם דג וכדי שהחוט לא יקרע הוא נותן לדג למשוך ברולר כימעט סגור ותוך כדי הוא גם מתחיל את הטיול במורד גדות הנהר אני עם רשת הדיג הולך לפניו שמה הוא יצליח להביא את הדג לגדה שם נוח יותר להכניס אותו לרשת. כך עוברים כיברת דרך לא קטנה אלדד מושך ומושך חוט והדג בשלו מושך גם הוא אלדד סוגר את הרולר עד הסוף כניראה שהרולר לא מתאים לדג זה ויש שחרור חוט והדג מושך באחת והוא כבר בתוך הזרם ואין מי שיעצור אותו הדיג כבר באפיסת כוחות ואז באחת ניקרע החוט אף על פי שכח המשיכה של החוט הוא כ40 פאונד אלדד עובר למנוחה עד שכוחותיו שבים אליו להמשך הדייג, סירות הדיגים וסתם מטילים הופכים את הנחל למרעיש ולא נעים. גם רעש של המטוסים גובר וזה לא מאפשר את ההיתיחדות השקטה עם הטכע במקום והינה מגיחות שתי סירות אחת ממעלה הזרם והשניה במורד מעבר לסיבוב, שתיהם רוצות לפנות אחת לחזור לנהר והשניה להיכנס לפילוג זוית הנהר, עקב העיצים והגדות הגבוהות לא יוצא לנהגי הסירות לראות זו את זו ועקב טעות של אחת מהן מיתנגשות הסירות זו בזו בעוצמה חלק הסירה של אחת עולה על דופן השניה אדם אחד ניזרק מהסירה למים ובסירה השניה נופל אחד הדיגים לקרקעית הסירה עם מכה טובה. כל זה קורא ממש לידנו בתוך הנהר סירה אחת נעצרת מיד בגדה שמינגד, סירה שניה באיטיות ממשיכה במורד ואוספת את הדיג מהמים, עוד סירה מגיחה במורד ובניפנופי יד אנו עוצרים ומפנים את תשומת ליבם לנעשה ואומנם הם מתקרבים להגיש עזרה. במזל לא קרה אסון גדול במקום. 4 סירות של חוגגי יום העצמאות מגיעות ממעלה הזרם, ישר מולנו יש חוף חשוף מצימחיה, מתאים היטב לפיקניק ואכן שם עוצרות הסירות שבהם יש כ-6 נפשות בכל סירה פורקות את ציודם לנופש קצר, מדורה, צידנות, כיסאות, גם כלבים בחגיגה, ועוד דרגת שלווה נמחקת מהמקום. והינה בגדה שלנו מגיע אדם מבוגר שאנו מכנים אותו הזקן ויורד למים עם ציוד הדיג עליו ולאט לאט צעד אחר צעד מתקרב למקום הדיג שבו אנו עומדים. דיג זה לאחר זמן הבנו שיש לו מטוס והוא נחת באגם סמוך לביקתה שלנו וברגל היגע אלינו ועוד יותר מכך, הוא כל סוף יום עולה למטוס ושב לאנקרג' ללינה, ובבוקר חוזר לדוג בנהר, כך עשה שלושה ימים. בינתים יש צורך לאלדד לשנות את ציוד הדיג והוא לוקח פסק- זמן וחוזר לגדת הנהר על תיק הציוד, וזקן זה ללא בושה תופס לנו את עמדת הדיג שלנו.. המצב בנחל נהיה גם צפוף וגם לא נעים, אני מחליט לבדוק מקום אחר לאורך הנהר. אוסף את ציוד הדיג שלי ללא תוספות והולך לי לטייל כל המקום הרי סבוך מצימחיה לכן אני בודק היטב היכן ניתן ללכת ומוצא לי שביל ישן לא דרוך ומתחיל ללכת בו, השביל צר מתחכחים בצימחיה שרכים גדולים נותנים הרגשה שאתה הולך בגן מטופל להפלא העיצים יוצרים צל מלא פה ושם, גזע עץ שוכב מכוסה בחזזיות אני עובר כיברת דרך ומתקרב לגדות הגבוהות של הנהר, עובר ליד חבל מישתלשל במורד התלול ומגיע למקום שבו הגדה הגבוהה משיקה לגדה בדרדרת אבנים עפר וחלוקים, כי שם הנהר בפיטולו חופר בגדתו וכך לסרוגין נוצרת סחיפת גדה ודרדרת, שם בקו המים בתוך המים אני עומד לנסות ולדוג, המקום שקט מההמולה. בינתים מרחוק ראיתי שאלדד נאבק בעוד שניי קינגים, והם גברו עליו, ותוך כדי מאבקים אלו, היתעקם גם ציר ברולר, והוא היה נאלץ לחזור לקבין להחלפת ציוד דיג. בינתים ניתפסה לי המישקולת והקרס בתוך קרסים שניתפסו במים לדיגים אחרים, ונאלצתי לקרוע את חוט הדיג, לא היה איתי ציוד רזרבי, ולכן חזרתי על עקבותי למקום הדיג הקודם ,וכך שמעתי על סיפורי הדיג. השעה כבר 7 בערב ויש צורך בפורל, לכן זו היתה משימתי, זוכרים חתיכת פילה של סלמון, ויש פורל לארוחת ערב, והפעם סלמון מכובד גדול, וכמובן את יתר הפורלים שיחררתי, אז עוד לא ידעתי שמותר לקחת 2 ביום לדיג. 8 בערב אוספים את הציוד וחוזרים למחנה, השמים מאפירים ומרחוק נשמעים רעמים אנחנו אמרים לעצמינו רק לא זה רוצים עוד יום של שמש. עוברים להכנת הארוחה חצי מהפורל הגדול עושים על המחבט והחצי השיני לצידנית, חום גז הבישול מתפשט בקבין אין יכולת לאוורר וזה בתוספת .של חום היום שהיה חם מאוד והקבין היתחמם מאוד וזה כבר לא ניסבל, היתושים המתרידים בחוץ מאלצים אותנו עוד יום לאכול בפנים, בשר הפורל ורוד וטעים לאחר הארוחה אנו מתמרחים נגד יתושים ויוצאים מעט מהקבין בחוץ ממש ממש נעים השמש חזרה לשמיים , השעה 10 בלילה יושבים אנו על הרציף על שפת האגם שלווה מלאה השקט רועם מסביב, המטוס של הזקן לא מזמן המריא מכאן, ואין נפש במקום. גם אורחינו אינם כולם הלכו, נסעו, שטו אל החגיגה של אמריקה, היום 4 ביולי ברקע מרחוק שומעים את ירי הזיקוקים, אלדד ניכנס למיטה אני יושב וכותב.כמו שצינתי קודם ,הרגשה היא של יום לא של לילה כי אור מלא בחוץ, אני הולך גם למיטתי .כל הציוד החם שהבאתי כדי לישון טוב מיותר לחלוטין. לילה טוב
יום שבת המשך הסיפור בעמוד הבא